" אני פשוט לא מסוגלת לשבת וללמוד מול המחשב, פעם יכולתי"

"כל פעם שאני רוצה לדבר עם בעלי על הנושא הזה אני מאבדת את העשתונות אני הורסת את הקשר שלנו..."

" אני לא מתמידה ולכן לא מתקדמת בשיעור ובאימון עדיף שלא אבוא בכלל..."
"אני יודעת שאמרתי שלא אוכל את העוגה הזאת ובכל זאת נשברתי, אני חלשת אופי, בחיים לא ארזה"

ואני מנסחת את הדברים בזהירות כאן כי הקול הביקורתי יכול להיות הרבה יותר פוגעני.

בואו נביא את המקום הזה להתבוננות: מטופל מנסה להשיג שינוי כלשהו, אולי מביע דעה על עצמו, מרגיש שטעה והחלק הביקורתי עולה.

אני טוענת שביקורת עצמית מהמקום הנכון היא כישור שניתן כדי להועיל, והינה מתנה גדולה עבורנו. אצל כל כך הרבה אנשים הקול הביקורתי מנמיך, מסרס, משתק ולא מאפשר את השינוי שכל כך רוצים היות והוא לא מאפשר למידה.

מתי עולה ביקורת על עצמנו?

• שעשינו משהו שלא תואם את הערכים שלנו

• כשאנחנו טועים

• כשיש לנו ציפייה מעצמנו ואנחנו לא ממשים אותה

• כשאנחנו רוצים לפעול שונה ולהשיג תוצאה שונה ולא מצליח לנו

הקול הביקורתי עולה כדי להעיר לעצמנו על הטעות, הוא מעורר בנו את תשומת הלב שמשהו צריך להשתנות, משהו לא בסדר ואנחנו אחראים על כך.

אם נחשוב על כך נראה שהמטרה של החלק הביקורתי טובה ואפילו טובה מאוד, זה קול שמאחורי הקלעים מבקש שנפעל אחרת, מבקש להאיר באלף על טעות, זה קול שבבסיסו מדריך אותנו ללמוד, להתפתח, להצליח.

אז איפה הבעיה?

כשהדיבור הפנימי הוא כזה שעושה את הקישור בצורה אולי לא מודעת לאמונה  "שאני לא טוב", "לא הצלחתי אז אני כישלון", "טעיתי שוב אז זה אומר עלי שאני לא מוצלח" וכדומה, או אז אנחנו מתחילים להסתבך ברגשות שנוספו לביקורת עצמה. 

כשהדיבור הפנימי הוא כזה שמאיר את הבעיה ומאפשר תיקון ולמידה או איזה שהוא דיוק ניתן להתקדם ולנוע טוב יותר, כך אפשר להשתפר ולהתמקצע. 

הנחת היסוד הבסיסית היא שאנחנו אנושיים וככל הנראה לפעמים נטעה, וכולנו פה בכדור הזה כדי ללמוד.
אך כשחלק הביקורתי שבנו לא מאפשר את ההבנה ולמעשה מייצר רגשות אשמה ובושה, או אולי תחושה של חוסר מסוגלות, אז הקול הזה הופך להיות פוגע, לא יעיל, חוסם עשייה, משתק ומכווץ!

ההבנה שמותר לנו לטעות, מותר לנו ללמוד מטעויות, מותר לנו לנסות לתקן מצבים ולהשתפר תאפשר לחלק הביקורתי לעשות את תפקידו החשוב מאוד טוב יותר.

אז מה ניתן לעשות כשעולה ביקורת לא יעילה?

ראשית תתפסו את עצמכם ותהיו ערים לדיבור שלכם, אם הביקורת גורמת לכם להרגיש ממש רע וזה לא משתנה ואתם תקועים בשיחה מכאיבה עם עצמכם - עיצרו! 

הרגש הקשה הוא לא באמת אתם, יש לכם עבודה פנימית לעשות וזאת ברכה.

נסו להפיק את הלמידה מהמצב, נסו להיות עניינים ולתקן את המצב אם ניתן.

קחו אויר ותנשמו, כמה רגעים של חמלה לעצמכם כנראה לא יזיקו.
בתהליך טיפולי אנחנו בהחלט מקשיבים לטענות של הקול הזה, בודקים מה הטוב שהוא יכול לתת ומתקשרים איתו  בצורה חיובית יותר.
בטיפול NLP אנחנו לומדים לדבר אחרת לעצמנו כשעולה ביקורת.
אנחנו עושים סוג של ניקיון בכל הרגשות המעורבים כמו אשמה, בושה, פחד וכדומה.
חשוב לזכור ולהבין שהמילים שלנו יוצרות מציאות, כשהקול הביקורתי הוא גם הקול ששופט הביטחון העצמי בדרך כלל יורד ואין רצון להתמודד עם הסיטואציה ממוטיבציה טבעית חיובית, דבר שמקבע אמונה שלילת שלנו לגבי עצמנו.
מטרת הטיפול היא לחשוף את האמונה הבעייתית ולשנות אותה מתוך הבנה וגישה אחרת.
כשמטופלים מגיעים להבנה שהדרך לאהבה עצמית בריאה היא עבודה מול הקול הביקורתי ניתן לראות שינוי פנימי עמוק.